“כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו” – זה הסעיף הפותח של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ”ב – 1962 והוא מאבני היסוד שבבסיס שיטת המשפט הישראלי. כלומר, כל אדם כשר לבחור ולהחליט, להתקשר בחוזה, לרכוש, למכור ולחתום. לכל אדם כשרות משפטית לנהל את ענייניו, ואין להגביל זכות זאת אלא בחוק ובהליך משפטי מתאים.
למרבה הצער, לפעמים עקב מחלה או מחמת גיל, אדם אינו מסוגל לנהל עוד את ענייניו, את גופו או רכושו. לעיתים, מתעורר הצורך במינוי אפוטרופוס באופן מיידי, בעקבות אשפוז פתאומי או הרעה במצב החסוי, או כאשר אדם אינו מסוגל לקבל החלטות בנוגע לגופו או לרכושו. במקרים כאלה, ימנה בית המשפט לאותו אדם (“החסוי”) אפוטרופוס שתפקידו למעשה הוא להחליט במקום החסוי החלטות הנוגעות לגופו ו/או לרכושו וכמובן לפעול בהתאם.
יחד עם זאת חשוב להדגיש, כי מחלה או זקנה כשלעצמם אינן עילה למינוי אפוטרופוס.
מינוי אפוטרופוס על אדם אחר נעשה בהליך משפטי ובית המשפט ימנה אפוטרופוס רק במצב בו שוכנע בית המשפט, כי אין באפשרות אותו אדם לנהל את ענייניו וכי טובתו מחייבת למנות עליו אפוטרופוס. בית המשפט מכבד את זכותו היסודית הראשונה במעלה של כל אדם להיות עצמאי וחופשי לנהל את ענייניו בעצמו והוא ישקול היטב את מצבו של מי שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, כמו גם את זהות מי שימונה.
אפוטרופוס על מה?
אפוטרופסות יכולה להיות לגוף או לרכוש או לשניהם גם יחד.
אפוטרופסות לגוף נדרשת במצבים בהם אדם אינו במצב צלול או הכרתי, שמאפשר לו להבין את מצבו או לקבל החלטות בעניין בדיקות ופעולות רפואיות שיעשו בו.
אפוטרופסות לרכוש מתייחסת לניהול רכושו של החסוי, מן הטעם שהוא אינו מסוגל לנהל את רכושו בעצמו.
מי יכול להתמנות לאפוטרופוס?
כל אחד מאלה יכול להיות אפוטרופוס לחסוי, בלבד שמונה ע”י בית המשפט ובהם בן זוג, קרוב משפחה או היועץ המשפטי לממשלה, או גופים אחרים, כאשר ניתן למנות לחסוי יותר מאפוטרופוס אחד.
איך מתמנים לאפוטרופוס?
בקשה למינוי אפוטרופוס מוגשת בכתב לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור מגוריו של החסוי. בבקשה כוללים את העובדות והנימוקים לצורך במינוי אפוטרופוס, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, הכוללים בין היתר חוות דעת רפואית, חוות דעת עובד/ת סוציאלי/ת, זהות האפוטרופוס המוצע והסכמתו למינוי. הבקשה מוגשת בצירוף תצהיר חתום בפני עורך-דין לאימות העובדות המצוינות בבקשה, כאשר יש לצרף את הסכמת הקרובים לחסוי למינוי אפוטרופוס. גם הסכמות הקרובים צריכות להיות מוגשות בתצהיר חתום ומאומת ע”י עורך דין.
בחינת הבקשה למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט:
מינוי אפוטרופוס מהווה בעצם שלילת זכות יסוד בסיסית של אדם ומשכך, בית המשפט אינו מקל ראש במינוי ויבחן תמיד האם יש חלופה אחרת פוגעת פחות, כלומר לשרת את שמירת האינטרסים של החסוי מבלי לפגוע בזכויותיו. בית המשפט קובע האם קיים צורך במינוי אפוטרופוס, באיזה תחום וקובע את הקף הסמכויות.
ביהמ”ש לא ייתן צו לאפוטרופסות, טרם שמיעת עמדתו של החסוי, ככל שהוא מסוגל להביע את עמדתו, הן לעניין עצם המינוי והן לעניין זהות האפוטרופוס.
לאחר שנקבע הצורך במינוי, בית המשפט בוחן את התאמתו של האפוטרופוס המוצע לביצוע התפקיד, את עמדת קרובי המשפחה וכאמור, בעניין זה בית המשפט יתחשב גם ברצון החסוי, ככל שהוא מסוגל להביע את רצונו.
בית המשפט נעזר בחוות דעת של גורמי הרווחה ומינוי אפוטרופוס כרוך בדרך כלל בביקור בית של עובד/ת סוציאלי/ת.
לאחר מינוי האפוטרופוס, רשאי בית המשפט ליתן לאפוטרופוס הוראות בדבר אופן מילוי תפקידו והגשת דוחות תקופתיים. ברור שכל עסקה מהותית כגון מכירת נכסי נדל”ן של החסוי או רכישתם, מחייבת את אישור בית המשפט.
חשוב לציין כי בית המשפט רשאי גם לפטר אפוטרופוס ולמנות תחתיו אפוטרופוס אחר.
